שעיו נ' בן ציון גרסטל נדל"ן והשקעות (1999) בע"מ ואח'

פסק דין

1.את התביעה הגיש התובע, שהתקשר עם דיירים בנכס שבו פעלה חנות השייכת לנתבעת 1, בהסכם החזקה.

2. על פי אותו הסכם, שולמו דמי ניהול שהם חלף דמי ועד לתובע על פי תחשיב שנקבע בהסכם.

3. אין מחלוקת כי בגין החלק היחסי אשר הוטל על החנות האמורה שולמו לאורך השנים לתובע דמי ניהול. המשתמש בפועל בחנות זו היה שוכר של הנתבעת 1.

4. הנתבעים 2 ו- 3 הם בעלי מניות ומנהלים של הנתבעת 1.

5. בנובמבר 2008 או בסמוך לכך פינה השוכר את החנות ומאותו שלב לא שולמו עוד דמי ניהול לתובע בגין חלקה של החנות בדמי הניהול הכלליים.

ב- 29.7.09 שילם הנתבע 3 בשם הנתבעת 1 לתובע דמי ניהול בסך כולל של 11,250 ₪ על פי חשבונית מאותו יום בגין "עבור דמי ניהול חודשים ינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי, יוני, יולי 2009".

6. התובע טוען כי הנתבעים חייבים את דמי הניהול בגין חודש אוגוסט אשר עומדים על 2,000 ₪. הנתבעים טוענים כי בחשבונית האמורה סילקו את כל ומלוא חובותיהם לרבות עד סוף חודש אוגוסט, מתוך כך שהסכום האמור בחשבונית שולם כסכום לפשרה, על רקע היות החנות ריקה וטענות נוספות שטענו הנתבעים לפני התובע.

הנתבעים אף טוענים כי דמי הניהול לחודש עומדים על סך 1,380 ₪, שזה סכום שמצטבר מחלוקת סך כל הסכום ששולם על פני מס' החודשים ששולמו, ואף סכום המתאים לשטח נטו של החנות.

7. שמעתי באריכות את הצדדים ובסופו של יום, על פי מתלה ההוכחה בעיקר, ומשלא שוכנעתי בטענת ההגנה בדבר ויתור, החלטתי לקבל את טענת התביעה על פיה דמי הניהול לחודש אוגוסט 2009 לא שולמו.

בחשבונית שנרשמה אין ביטוי לויתור הקשור לחודש שאינו כלול בה. העדות עצמה בענין זה לא היתה משכנעת דיה, אף בהעדר עדות של הנתבע 2, שעל פי הנטען היה בסוד הענין.

כמו כן, התגלו לא מעט אי התאמות בעדות ההגנה, לרבות התייחסות לתשלומי השוכר שעזב ועוד ולא ראיתי לנכון לבסס ממצא לגבי הויתור הנטען על פי עדות ההגנה.

8. מחלוקת נוספת קשורה לשאלת גובה הסכום הנתבע.

לענין זה, לאחר שהתחשבתי בכך שעל פי ההסכם הקובע את שיעור דמי הניהול, התחשיב כולל שטחי ברוטו, לאחר שאף התחשבתי בתחשיב דמי הניהול שנערך בין הנתבעת 1 לשוכר, חישבתי החיוב לפי 4 ₪ ל- 400 מ"ר, סה"כ 1,600 ₪ בתוספת מע"מ.

9. אציין כי לא נתתי משקל לטענה על פיה הנתבעת 1 עצמה לא חתמה על הסכם האחזקה, בהתחשב בכך שלא היה זה במחלוקת כי בגין החנות יש לשלם דמי אחזקה שוטפים, ראה השתלשלות הדברים לעיל.

10. לא מצאתי כי קיימת יריבות אישית בין התובע לנתבעים 2 ו- 3 ועל כן התביעה נגדם נדחית.

11. לפיכך, הנני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך 1,600 ₪ בתוספת מע"מ אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.09 ועד התשלום המלא בפועל.

לא ראיתי מקום בנסיבות הענין לפסוק עגמת נפש וכדומה, כפי שנדרש בתביעה.

הנתבעת 1 תישא בהוצאות ההליך בסך 750 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

אין צו להוצאות לענין דחיית התביעה נגד נתבעים 2 ו- 3.